שליטה מהדפדפן — ESP32 כשרת אינטרנט

מה נלמד כאן

• תקשורת WiFi ושלושת מצבי העבודה
• כתובות IP
• פרוטוקול HTTP ושליטה דרך דפדפן
• לשלוט בחומרה מכל דפדפן

שיא פרק 3

תארו לעצמכם: שולטים בתאורה, במאוורר או ברכב מהדפדפן בטלפון — בלי אפליקציה, בלי כבלים.

זה השיעור שבו ה-ESP32 מראה למה הוא לא עוד מיקרו-בקר.

הידע שצריך

1. שלושת מצבי ה-WiFi

טכנולוגיית WiFi מבוססת על תקן IEEE 802.11. ל-ESP32 יש שלושה מצבי עבודה:

בשיעור הזה נשתמש ב-AP — ה-ESP32 יהפוך לנקודת גישה, והטלפון יתחבר אליו. לא צריך ראוטר, לא צריך אינטרנט, לא צריך סיסמת רשת.

2. כתובת IP

רשת מספקת ערוץ תקשורת, אבל כדי להעביר נתונים צריך כתובת.

כתובת IPv4 בנויה מארבעה מספרים בין 0 ל-255:

192.168.10.136
└───┬────┘ └┬┘
  הרשת    המכשיר

שלושת הראשונים מזהים את הרשת, והאחרון את המכשיר הספציפי בתוכה.

ב-AP mode ל-ESP32 יש כתובת קבועה: 192.168.4.1 — קל לזכור, וזו הכתובת שתקלידו בדפדפן.

3. איך שליטה דרך דפדפן עובדת

שישה שלבים:

1. ה-ESP32 יוצר נקודת גישה (AP) 2. הטלפון מתחבר ומקבל כתובת IP 3. הדפדפן פונה לכתובת 192.168.4.1 — וה-ESP32 שולח לו דף HTML 4. המשתמש לוחץ על כפתור בדף → נשלחת בקשת HTTP 5. ה-ESP32 מפענח את הבקשה ומפעיל את החומרה דרך GPIO או PWM 6. נתוני חיישנים נאספים ברקע ומתעדכנים בדף באופן אוטומטי

ה-ESP32 הוא שרת אינטרנט מלא. הוא מאחסן דף, מגיש אותו, מקבל בקשות ומגיב. זו המהות של IoT, וזה קורה על שבב שעולה כמה דולרים.

הניסוי

המטרה: לשלוט בנורית ובמאוורר מהדפדפן, ולראות נתוני חיישנים בזמן אמת.

רשימת רכיבים

זה הפרויקט הגדול ביותר בקורס עד כה — חמישה רכיבים, שני חיישנים, ושרת אינטרנט.

התרשים החשמלי

החיבור

שלד התוכנית

#include <WiFi.h>
#include <WebServer.h>
#include <DHT.h>

const char* ssid     = "ESP32-Control";     // שם הרשת שתיווצר
const char* password = "12345678";          // הסיסמה

WebServer server(80);                       // שרת על פורט 80

void setup() {
  Serial.begin(115200);

  WiFi.softAP(ssid, password);              // יוצרים נקודת גישה
  Serial.println(WiFi.softAPIP());          // מדפיס 192.168.4.1

  server.on("/", handleRoot);               // מה לעשות בפנייה לדף הראשי
  server.on("/led/on", handleLedOn);        // מה לעשות בלחיצה על כפתור
  server.begin();
}

void loop() {
  server.handleClient();                    // מטפל בבקשות שמגיעות
}

שלוש שורות המפתח:

• WiFi.softAP(ssid, password) — יוצר את הרשת
• server.on(path, function) — מקשר כתובת בדף לפונקציה בקוד. זה הלב: כשהדפדפן פונה ל-/led/on, הפונקציה handleLedOn רצה.
• server.handleClient() — חייבת להיות ב-loop, אחרת השרת לא מגיב

מה אמור לקרות

איך מתחברים:

1. העלו את התוכנית
2. בטלפון: הגדרות WiFi ← חפשו ESP32-Control ← התחברו עם הסיסמה
3. פתחו דפדפן וגשו ל-192.168.4.1
4. דף השליטה ייפתח

⚠️ הטלפון עלול להתלונן ש"אין אינטרנט ברשת הזו" ולנסות לחזור לרשת הרגילה. זה תקין — אין אינטרנט, יש רק את ה-ESP32. אשרו להישאר מחוברים.

למה זה השיעור החשוב בפרק

עד עכשיו כל מה שבניתם עבד מקומית — הכול היה צריך להיות במרחק חוט או קו ראייה.

מכאן זה נגמר. הרגע בניתם מכשיר שכל דפדפן בעולם יכול לדבר איתו. זה ההבדל בין אלקטרוניקה ל-IoT, וזו הסיבה שבחרתם ESP32 מלכתחילה.

נסו בעצמכם

• שנו את שם הרשת והסיסמה לשלכם.
• הוסיפו כפתור שלישי — למשל הפעלת הזמזם.
• הוסיפו מחוון (slider) לשליטה רציפה בבהירות הנורית.
• החליפו ל-STA mode: חברו את ה-ESP32 לרשת הביתית שלכם. איזו כתובת IP הוא קיבל?
• פתחו את הדף משני מכשירים בו-זמנית. שניהם שולטים?